נמאס להשתעמם
ובכל זאת, הזמן רץ. ויש כאלה שאומרים שבחופש הגדול הזמן רץ מהר יותר. כפי שאמר ורגיליוס לפני אלפיים שנה: "הזמן טס...". אבל מגיע זמן לחשוב על סיומו וחזרה לשגרת הלימודים והתפקוד. לפעמים, ילדים בעצמם מזכירים על זה, כי למרבה הפלא למרות שבמהלך השנה קיטרו והתלוננו, הם יהיו הראשונים להיזכר שיש לרכוש את הציוד לקראת ביה''ס. כך או כך, אוגוסט מתקרב לסיומו.
זה שפעמים רבות ילדים מגלים למרבה ההפתעה געגועים לביה''ס מראה לנו לא רק שמסע קניות של מחברות ועטיפות יכול לבדר אותם. זה גם מעיד על הצורך שלהם במבניות ומשמעות. הצורך בגבולות. כן, עניין של גבולות זה הוא צורך התפתחותי. ולמרות שהם יכחישו את זה, זה עדיין קיים. קיים צורך מובנה הדוחף להתפתחות, גדילה, רכישת מיומנויות וכישורי הישרדות.
המניע הנוסף שדוחף את ילדנו בשלב מסוים של החופש לרצות לחשוב על ביה''ס וההכנות כלפיו הוא הנטייה הטבעית של המוח האנושי בארגון מציאות. אי ודאות, כאוטיות ומקריות של החיים מעוררים חרדה ודוחפים את בני אנוש להמציא דרכים להבין ולארגן את העולם סביבם. אפשר להגיד שדחף שמניע אל ילדנו לרצות להתכונן לבי''ס הוא אותו דחף שגרם לאנושות להמציא אמונה, מיתוסים, דת ובסופו של דבר מדע – כל מיני דרכים ושיטות לארגן את הידע על העולם ולבנות תמונה ברורה ומתקבלת על הדעת של היקום.
